שלוש אחיות ותירצה גם

רבקה לאה ורות שלוש אחיות. האחת שמנה ומדושנת, יפה וזריזה. השנייה בשלנית בכל רמ"ח אבריה, והשלישית, ספורט הוא כל חייה. אבל מה? יש גם את תירצה, האחות המאומצת. למה אימצו אחות? כי רצו עניין. ובאה תירצה ובאמת הביאה עניין. תירצה רצתה לעשות רק מה שהיא רוצה. למדה בבית ספר לאחיות, למדה ריקוד, למדה ולמדה, גם הסטוריה ותנ"ך ואפילו תזונה. ואף פעם לא היתה מרוצה. תירצה, אמרו לה אחיותיה, מה יש לך? מתי תשבי בשקט, בנחת? רוצה, רוצה. אמרה תירצה. אבל איך עושים את זה? קראתי את כל הספרים. מי כתב אותם? אנשים. סך הכל אנשים. שמעתי את כל השירים, וגם הם, אין בהם חידושים. הכרתי אלפי אנשים, נו, ומה? תירצה לא אהבה פילפולים. הספיק לה מהלימודים. האחיות הכינו לה הפתעה. הפעם מסיבה. מסיבה אמיתית. משהו עם סיבה, וגם שמחה. קנו לה כרטיס לקורס והרצאה. שתלמד קצת על משמעות החיים. תירצה נתפסה. כאילו כל החיים רק לזה חיכתה. ושם פרחה, והפריחה את השממה. הכל סביבה התחיל לרקוד, הכל סביבה חייך, הכל נשם ולא נדם. תירצה מצאה את מה שרצתה. אותה ילדה, עם שתי צמות חומות, אותה ילדה עם עיניים כל כך גדולות, אותה ילדה ששאלה, והביטה, וחיכתה. אותה ילדה, כאילו שוב נולדה. תירצה לומדת את חכמת הקבלה. ומאושרת, כמו שלא היתה מעודה.